אודות קיבוץ כפר מסריק

אודות קיבוץ כפר מסריק
אודות קיבוץ כפר מסריק
אודות קיבוץ כפר מסריק

ההתיישבות בעמק זבולון – השער לגליל המערבי

סיפור המעשה

בשנות השלושים של המאה העשרים, חלוצים יהודים צעירים בצ'כוסלובקיה הגשימו את חלומם ועלו לארץ-ישראל. שאיפתם הייתה להקים קיבוץ, משק חקלאי שיתופי במדינתו העצמאית והחופשית של העם היהודי; מדינה דמוקרטית המושתתת על צדק והגינות ועל ערכי היסוד ההומניסטיים של האמונה היהודית. הקיבוץ, שחבריו שותפים באורח שווה בכל אשר להם, היה בבחינת דרך חיים חדשה בארץ חדשה. הם היו חברי השומר הצעיר, תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית, אשר מנתה באותה תקופה אלפי בני נוער בכל רחבי אירופה.

 

עם בואם לארץ-ישראל שלפני הקמת המדינה, לא היה ביכולתם של המוסדות המיישבים והקרן הקיימת לישראל להציע להם שטחים מתאימים לגידולים חקלאיים. במשך שנים אחדות שהו העולים החלוצים בחיפה ובמבואותיה, והתפרנסו מעבודות סבלות בנמל חיפה ומעבודות אחרות; בה בעת נאבקו למען הקמת יישוב משלהם בקרקע שתוקצה להם. בבעלותה של הקרן הקיימת לישראל נמצאו קרקעות בעמק זבולון, אך אלה היו שטחי ביצות מצד אחד ודיונות חול מצד שני, שהיו מיושבים באורח זמני על-יד בדואים. לנוכח צרכיהם ולחצם של החלוצים הצעירים, הגתה  הנהגת התנועה הקיבוצית רעיון חדש ומקורי: במקום שאין בו אדמה מתאימה לקיום משק חקלאי, תוקם במקומו או בנוסף לו תעשייה. מימוש הרעיון היה כרוך במציאת ידע, ניסיון ומימון; אלה הושגו בזכות הדור היהודי המבוגר יותר אשר נמלט מארצות אירופה ובהן  צ'כוסלובקיה, ארץ מוצאם של החלוצים הצעירים.  שני הגורמים אלה שילבו ידיים במימוש חלומם המשותף. הרעיון היה הפיכת אסון לאומי לסיפור הצלחה, אשר יהווה חלק מבנייתה ומפיתוחה של מדינת ישראל החדשה.

הייתה זו הפעם הראשונה שבה נשקלה אפשרות צירופה של תעשייה כגורם חשוב בבסיס קיומם הכלכלי של קיבוצים. עד אז נחשבה החקלאות כדרך חיים המגשימה חזון. הדילמה הייתה: האם תעשייה הממומנת בהון זר תתאים לערכי החיים בקיבוץ? הרעיון נולד על רקע ההבנה שכמות הקרקע בישראל הייתה והנה מוגבלת, ואם רצונך שישראל תהפוך לביתו של העם היהודי כולו, עליך ליהנות מהיצירתיות הבלתי מוגבלת שבתעשייה. מסופר על פגישתם בקרלובי וארי שבצ'כיה של ד"ר חיים וייצמן עם מרדכי שנהבי, איש התנועה הקיבוצית; לאחר שמרדכי הסביר את רעיון הכנסת התעשייה לאורח החיים הקיבוצי, ד"ר וייצמן התרשם עמוקות ואף הציע את עזרתו במימוש הרעיון.

ב-29 בנובמבר 1938, חלוצים צעירים אלה הקימו יישוב חדש בחולות שליד שפך נחל הנעמן בקרבת עכו, במסגרת מפעל "חומה ומגדל", בסיוע הקרן הקיימת לישראל ורשויות התיישבות אחרות. ליד שני מפעלי התעשייה שקמו על הדמה החולית בקרבת הים – מפעל לייצור לבנים מן האדמה האדומה הכבדה שבביצות הנעמן ומפעל אחר לייצוא ספלט וצבעים – הוקם מחנה, וכך נוסד שיתוף הפעולה בין הידע וההון מצד אחד והתנועה הקיבוצית מצד שני. הקיבוץ שלנו מילא תפקיד מרכזי במפעל משותף זה. שישה-עשר חודשים מאוחר יותר, ב-14 במרס 1940, התיישב הקיבוץ במקומו הקבוע, קילומטר אחד ממזרח למקומו הארעי. הוחלט שהקיבוץ יישא את שמו של ת.ג. מסריק, הנשיא הראשון של הרפובליקה הצ'כוסלובקית (אשר נפטר בשנת 1937), ובכך יהודקו קשרי הקיבוץ עם צ'כוסלובקיה.

שני מפעלים אלה היו גורם חשוב ביותר בבניית מדינת ישראל החדשה; קודם לכן, הם סייעו במאמצי המלחמה של הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנותיו הראשונות של הקיבוץ החלו הקרן הקיימת לישראל, הסוכנות היהודית והממשל הבריטי  המקומי לייבש את הביצות שנוצרו ממעיינות נחל הנעמן. הם חפרו אפיק חדש לנחל הנעמן וייבשו את הביצות. הקיבוץ שזה עתה נוסד פיתח חקלאות ותעשייה זו לצד זו, ונחל הצלחה רבה. עתה, כמעט בכל הקיבוצים קיימים מפעלי תעשייה, המהווים בהם מקור הכנסה עיקרי. מאז הימים הם הפך עמק זבולון לאחד העמקים המשגשגים בישראל; מפרץ חיפה והגליל המערבי הפכו לבסיס למפעלי תעשייה גדולים ומוצלחים בישראל, כגון רפא"ל, הרשות לפתוח אמצעי לחימה, וישקר, אחת החברות הגדולות והמוצלחות בישראל.

גם בימים אלה נמצאים בידי קיבוץ כפר מסריק מפעלי תעשייה מבוססים היטב, החל ב"סילורה פיתוח", מפעל היי-טק העוסק בפיתוח מחשבים ומולטימדיה, ועד קבוצת "דוקרט", המייצרת אריזות קרטון מודפסות, לרבות מיזם משותף (50%/50%) עם החברה האמריקאית הגדולה אוורגרין.

מימושו של חלום והפיכתו למציאות ראויים לסיפור, להצגה וללימוד: על הקיבוץ כדרך חיים, על ראשית דרכו ועל השינויים שחלו בו במהלך השנים; על הפיכתן של ביצות לאדמה חקלאית פורייה, ועל שילובם של שני גורמים עיקריים אלה – חקלאות ותעשייה – שהיו לאבן יסוד בחיי כל הקיבוצים ואף תרמו תרומה נכבדה לפיתוחה של ישראל כמדינה מודרנית.

החזון

חזוננו כיום דומה לחזונם של הצעירות והצעירים לפני מאה שנה. רצוננו לחלוק אותו עם כל אדם, בישראל ומחוצה לה. עתידה של אומה חייב להיות בנוי על יסוד עברה, ורצוננו ללמד את קורות מקומנו בעמק זבולון, השער לגליל המערבי, בו קבוצת עולים-חלוצים צעירים פיתחו, במסגרת התנועה הקיבוצית, דגם של תעשייה וחקלאות מאורגנת. הם שילבו ידיים בהדברת ביצות הנעמן וייסדו יישוב משגשג. רצוננו להראות כי אומץ לב, יצירתיות, אורך רוח ושילוב כוחות של בני אדם רבים עשויים לשנות את העולם. בכוונתנו להראות כי בהיעדר משאבי טבע כקרקע ומים, הרי יצירתיות במפעלי תעשייה והיי-טק עשויה לשמש להם ערך מוסף ואף לבוא במקומם. למימושו של רעיון זה דרושים רצון עז ויצירתיות כאחד. זו הדרך שבה התפתחה מדינתנו הצעירה על פני הארץ כולה.

בכוונתנו ליצור מקום שבו יסופר הסיפור של המיוחד של קיבוצנו, בו יוכלו במבקרים לראות ולחוש את הרוח המיוחדת של קיבוצנו, אשר עשויה לשמש מעין דגם להולדת מדינתנו. המבקרים יראו במו עיניהם כיצד נראה המקום לפני בואנו לכאן, כיצד חבריו עבדו ביום ושמרו בלילה כיישוב של "חומה ומגדל", וכיצד התנהלו חייהם. המבקרים יראו את המבנים הישנים שנבנו מהלבנים האדומות שיוצרו במפעלנו "נעמן", את תחילת הייצור התעשייתי, חפירת בריכות הדגים, את אפיקו החדש של נחל הנעמן ואת אגם עין-עפיה, אחד מני רבים באותה עת. כן ישמעו על אורח החיים הקיבוצי החל בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה הקודמת ועד ימינו אלה.

קיבוצנו הוא גם שער לגליל המערבי. לאחר התארחות בו, יוכלו המבקרים לפקוד את העיר העתיקה עכו, את נהרייה ואת נקבות המים של ראש הנקרה, את הגבול ללבנון, המבצרים מונפור ויחיעם, את נחל כזיב ואתרים מעניינים נוספים בגליל המערבי.

אודות קיבוץ כפר מסריק
אודות קיבוץ כפר מסריק
אודות קיבוץ כפר מסריק
אודות קיבוץ כפר מסריק
אודות קיבוץ כפר מסריק
לתיאום השאירו פרטים או התקשרו ל 052-5557271